Rosh Hashanah 15

Kapitel 15

א והרי יובלות ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא

1 Aber das Jobeljahr!? – Hier ist die Ansicht R. Jišma͑éls, des Sohnes des R. Joḥanan b. Beroqa vertreten.

ב ורב אשי אמר ארבע ראשי השנים הם שהן בארבע ראשי חדשים

2 R. Aši erklärte: Vier Jahresanfänge, die mit dem Neumonde beginnen. –

ג באחד בשבט כב"ש ה"ק שלשה לדברי הכל באחד בשבט מחלוקת ב"ש וב"ה:

3 Der erste Šebaṭ ist es ja nur nach der Schule Šammajs!? – So meint er es: drei nach aller Ansicht, und über den ersten Šebaṭ besteht ein Streit zwischen der Schule Šammajs und der Schule Hillels.

ד ר' אלעזר ור"ש אומרים באחד בתשרי: א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר (תהלים סה, יד) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו ר"מ סבר אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר ואימתי עמקים יעטפו בר באדר מתעברות באדר ויולדות באב ר"ה שלהן אלול

4 R. ELEA͑ZAR UND R. ŠIMo͑N SAGEN, DER ERSTE TIŠRI. R. Joḥanan sagte: Beide folgern es aus einem Schriftverse. Es heißt: die Anger sind mit Schafen bekleidet und die Talgründe hüllen sich in Korn; man jauchzt und singt. R. Meír erklärt: Die Anger bekleiden sich mit Schafen, wenn die Talgründe sich in Korn hüllen, und der Adar ist es, in dem die Talgründe sich in Korn hüllen. Sie werden somit im Adar trächtig und gebären im Ab, mithin beginnt für sie der Jahresanfang mit dem Elul.

ה ר' אלעזר ור"ש אומרים אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו אימתי שבלים אומרות שירה בניסן מתעברות בניסן ויולדות באלול ר"ה שלהן תשרי

5 R. Elea͑zar und R. Šimo͑n aber erklären: Die Anger kleiden sich mit Schafen, wenn [das Korn] jauchzt und singt, und der Nisan ist es, in dem die Ähren ein Loblied singen. Sie werden somit im Nisan trächtig und gebären im Elul, mithin beginnt für sie der Jahresanfang mit dem Tišri. –

ו ואידך נמי הא כתיב יתרועעו אף ישירו ההוא באפלתא דהויין בניסן ואידך נמי הכתיב ועמקים יעטפו בר ההוא בחרפייתא דאתיין מאדר

6 Und jener, es heißt ja: jauchzt und singt!? – Dieses bezieht sich auf die Spätlinge, die erst im Nisan [trächtig] werden. – Und dieser, es heißt ja: die Talgründe hüllen sich in Korn!? – Dies bezieht sich auf die Frühlinge, die schon im Adar [trächtig] werden. –

ז בשלמא לר"מ כדכתיב לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר ואיכא נמי יתרועעו אף ישירו אלא לרבי אלעזר ור"ש איפכא מיבעי ליה לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו ואיכא נמי דעמקים יעטפו בר

7 Richtig ist der Schriftvers nach R. Meír: die Anger kleiden sich mit Schafen, wenn die Talgründe sich in Korn hüllen, und manche erst, wenn dieses jauchzt und singt; nach R. Elea͑zar und R. Šimo͑n aber müßte es ja umgekehrt heißen: Die Anger kleiden sich mit Schafen, wenn [das Korn] jauchzt und singt, und manche schon, wenn die Talgründe sich in Korn hüllen!?

ח אלא אמר רבא דכ"ע לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר באדר והכא בהאי קרא קמיפלגי (דברים יד, כב) עשר תעשר בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן

8 Vielmehr, erklärte Raba, stimmen alle überein, daß die Anger sich dann mit Schafen bekleiden, wenn die Talgründe sich in Korn hüllen, nämlich im Adar, und sie streiten vielmehr über folgenden Schriftvers: einen Zehnten sollst du ‘zehnten’, die Schrift spricht von zwei Zehnten, vom Viehzehnten und vom Getreidezehnten.

ט ר"מ סבר מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן סמוך לגמרו עישורו אף מעשר בהמה סמוך לגמרו עישורו ורבי אלעזר ור"ש סברי מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ר"ה שלו תשרי אף מעשר בהמה ר"ה שלו תשרי:

9 R. Meír ist der Ansicht, sie vergleiche den Viehzehnten mit dem Getreidezehnten: wie der Getreidezehnt beim Fertigwerden zu entrichten ist, ebenso der Viehzehnt beim Fertigwerden. R. Elea͑zar und R. Šimo͑n aber sind der Ansicht, sie vergleiche den Viehzehnten mit dem Getreidezehnten: wie für den Getreidezehnten der Jahresanfang mit dem Tišri beginnt, ebenso beginnt der Jahresanfang für den Viehzehnten mit dem Tišri.

י באחד בתשרי ר"ה לשנים למאי הלכתא אמר רב פפא לשטרות דתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשירין

10 DER ERSTE TIŠRI IST JAHRESANFANG DES KALENDERJAHRES. Hinsichtlich welcher Halakha? R. Papa erwiderte: Hinsichtlich der Schuldscheine, denn es wird gelehrt: Vordatierte Schuldscheine sind ungültig, nachdatierte sind gültig. –

יא והתנן באחד בניסן ר"ה למלכים ואמרינן למאי הלכתא ואמר רב חסדא לשטרות

11 Wir haben ja aber gelernt, der erste Nisan sei Jahresanfang der Könige, und auf unsere Frage, hinsichtlich welcher Halakha, erwiderte R. Ḥisda, hinsichtlich der Schuldscheine!? –

יב לא קשיא כאן למלכי ישראל כאן למלכי אומות העולם

12 Das ist kein Einwand; das eine gilt von jisraélitischen Königen und das andere von Königen der weltlichen Völker. –

יג אלא הא דאמר רב חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן רב חסדא מתניתין אתא לאשמועינן

13 R. Ḥisda sagte, dies gelte nur von jisraélitischen Königen, bei Königen der weltlichen Völker aber beginne man mit dem Tišri zu zählen; will er uns etwa eine Mišna lehren!? –

יד לא רב חסדא קראי אתא לאשמועינן

14 Nein, R. Ḥisda will dies mit dem Schriftverse belegen.

טו ואיבעית אימא רב חסדא כרבי זירא מתני לה דרבי זירא אמר לתקופה ור"א היא דאמר בתשרי נברא העולם

15 Wenn du aber willst, sage ich: R. Hisda erklärte dies nach R. Zera, welcher sagt, [an diesem beginne] der Jahreszyklus nach R. Elie͑zer, welcher sagt, die Welt sei im Tišri erschaffen worden.

טז רב נחמן בר יצחק אמר לדין דכתיב (דברים יא, יב) מראשית השנה ועד אחרית שנה מראשית השנה נידון מה יהא בסופה

16 R. Naḥman b. Jiçḥaq erklärte: Hinsichtlich des [himmlischen] Gerichtes, denn es heißt: vom Beginne des Jahres bis zum Schlusse des Jahres; am Beginne des Jahres wird geurteilt, was am Schlusse sein soll. –

יז ממאי דתשרי הוא דכתיב (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג

17 Woher, daß dies im Tišri erfolgt!? – Es heißt: stoßet am Neumonde in die Posaune, am Verborgenen auf den Tag unseres Festes; an welchem Feste bleibt der Mond verborgen?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel